נידוי חברתי / חרם
"הילד
שלי כל הזמן בצד,
לא שייך"
למה הילד שלי
לא משתלב חברתית?
הסיבות לכך
מגוונות ומאוד תלויות במאפיינים אישיותיים וסביבה חברתית.
יחד עם זאת,
מאוד קל לזהות ילד מנודה חברתית:
-
זהו ילד
שלא משתתף בפעילויות חברתיות הן במסגרת ביה"ס
והן מחוץ לה כגון: לא אוהב
לצאת לטיולים, נמנע מלצאת
לטיול שנתי, ותמיד יש לו
מגוון סיבות כדי לא להשתתף באינטראקציה חברתית.
-
זהו ילד
בודד שאין לו חברים קרובים
-
לא הולך
לבקר חברים ולא מזמין חברים אליו
-
נמנע מכל
פעילות אשר דורשת ממנו אינטראקציה חברתית
-
נמנע
מפעילויות בעלות פן תחרותי כדי לא להיראות מגוחך,
חלש והחשש
הכי גדול שיהיה ללעג בעיני בני גילו בפרט ושאר הנוכחים
בכלל
-
לעיתים
קרובות זהו ילד מופנם,
סגור,
שקט
אך לא תמיד.
לעיתים זהו
ילד שמתקשה להבין גבולות ונורמות חברתיות ועל כן סובל
מהצקות ולעיתים אף אלימות מילולית ופיזית מצד בני גילו או
ילדים גדולים ממנו.
ילד מנודה
מתבייש בעצמו וחושב שיאכזב את הוריו
אם יספר שהוא לא כזה מוצלח כמו שהם
חושבים.
הנידוי גורם ל:
בהמשך ההתפתחות,
במידה והבעיה לא מטופלת,
עלולה להתפתח חרדה חברתית.
חרדה חברתית
- המאפיין המרכזי
של חרדה חברתית הוא פחד משמעותי ומתמשך ממצבים חברתיים.
האדם הסובל
מחרדה חברתית חרד שבמצבים בהם צופים בו אנשים אחרים,
הוא יושפל או יובך.
הוא חושש
שהאנשים יחשבו שהוא חלש, משוגע
או טיפש.
אם אתם רואים שהילד לא
מזמין הביתה חברים,
לא הולך לחברים,
זו
הנורה
הראשונה שצריכה להידלק לכם.
המגן, מרכז הסיוע לילדים
ונוער למצוקה, נוסד כדי לסייע להורים להתמודד עם
המצוקות של ילדיהם. אם לאחר הקריאה אתם חוששים לילדיכם,
פנו אלינו להתייעצות, לפנייה למרכז
לחצו כאן |
